כיצד לזהות התעללות בקשישים וחסרי ישע?

 
מידי פעם אנו נתקלים בידיעה בעיתון על קשיש אשר עבר התעללות בידי המטפל אשר היה אמור לדאוג לשלומו. דבר זה מרתיע בני משפחה רבים מלהפקיד את היקרים להם מכל בידיו של מטפל זר ולעיתים אף ל-24 שעות ביממה.

במסגרת חוק הסיעוד מחויבות חברות הסיעוד לבצע ביקורי בית שוטפים על מנת לדאוג כי לא תהיה התעללות פיזית, נפשית, פסיכולוגית ואף מינית בקשיש או בנזקק על ידיד המטפל אולם גם בני המשפחה יכולים ואף נדרשים לשים לב לשינויים במצב הקשיש אשר ידליקו "נורה אדומה" לגבי התעללות. יש לזכור כי קשישים מפתחים תלות רגשית במטפל או גורם פחד מונעים מהקשיש להתלונן על סוג של התעללות ואלימות כלפיו.

ההתעללות יכולה להתבטא במספר דרכים. לרוב אנשים חושבים על התעללות כפגיעה פיזית באדם, במקרה זה הקשיש, אשר לעיתים חסר ישע, ע"י מכות, חבלות, דחיפות וגרימת כאב, אולם ישנם מספר דרכים להתעלל באדם גם ללא גרימת כאב.

התעללות נפשית או פסיכולוגית הינה גרימת סבל נפשי או מצוקה רגשית לקשיש על ידי צעקות איומים השפלה, איומים בנטישה או שימוש במילות גנאי.

סוג התעללות נוסף (ולא פחות נפוץ) הינו התעללות מינית. מגע מיני הנעשה ללא הסכמת המטופל הכולל נגיעות בעלות אופן מיני, נגיעות באזורים מוצנעים בגוף ואף מעשי אונס
 

סימני זיהוי להתעללות

 
התעללות יכולה להתבטא אצל המטופל במספר דרכים. הדרך הקלה והנוחה ביותר לזהות התעללות הינם פגיעות פיזיות חיצוניות אולם התעללות נפשית, מינית ואף פיזית לא תמיד מתבטאת בסימנים גופניים. שינויים בהתנהגות המטופל ולעיתים שינוי בהתנהגות המטפל יכולה להעיד אף היא על התעללות.
 

סימני זיהוי פיזיים להתעללות

 
כאמור סימנים פיזיים הם הקלים ביותר לזיהוי. יש לשים לב לסימני חבלה אשר מופיעים ללא הסבר על גופו של הנזקק, שטפי דם ופצעים באזורים שונים של הגוף ובשלבי החלמה שונים, ושטפי דם באזורים פנימיים של הגוף היכולים להעיד על התעללות פיזית.

שפשופים וחתכים בעור בעיקר באזורי המפרקים יכולים להעיד על קשירה בחבל. קרחות בקרקפת על משיכות בשיער.

יש לשים לב לכל פגיעה שאינה מתאימה להיסטוריה הרפואית של הקשיש היכולה להעיד על התעללות. סימנים כגון קשיים בהליכה ובישיבה, פגיעות באזור אברי המין ובחלק הפנימי של הרגליים, דלקות באברי המין ואף מחלות מין צריכים להדליק נורה אדומה לגבי ניצול מיני של המטופל.
 

סימנים התנהגותיים

 
מעבר לסימנים פיזיים אשר נגלים לעין ולרוב חד משמעיים יש בעיה לאתר סימנים התנהגותיים אצל קשיש שנתון להתעללות. ובניגוד לסימנים פיזיים אשר ניתן לפעמים להסתיר קשה יותר להסתיר שינויים בהתנהגות. אולם, למרות שקשה יותר להסתירם מזוהים סימנים אילו לעיתים כתסמיני זקנה אך לעיתים הינם סימנים להתעללות פיזית נפשית או מינית.

קשישים רבים סובלים מקשיי שינה אולם זהו אחד הסימנים להתעללות ובני משפחה נוטים ליחס זאת לגיל ומנסים לטפל בקשיי השינה באמצעות תרופות. מצד שני גם ישנוניות יתר יכולה להעיד על כך שהקשיש מקבל יותר מידי תרופות הרגעה בכדי שיהיה יותר קל לטפל בו.
סימנים לפחד בלבול וחרדה אצל המטופל, ולא רק בנוכחות האדם הפוגע, יכולים להעיד על התעללות וניצול. סימנים כגון תלונות על בעיות רפואיות, עיניים מתרוצצות או בוהות במקום, תשובות קצרות ולא ענייניות, הערכה עצמית נמוכה וכו'.

בעיות כספיות או חוסר ידע בנוגע למצבו הכלכלי של הזקן יכולים להעיד על ניצול כלכלי של המטופל. השתלטות על חשבון הבנק ושאר הנכסים של המטופל ללא ידיעתו ולעיתים בידיעתו ואף ביוזמתו של המטופל אשר לא מיטיב לנהל את ענייניו הכלכליים אינם מחזה נדיר. מטופלים רבים המפחדים כי יעזבו אותם ומשלמים סכומים רבים למטפלים ונתונים לעושק מצדם. המטפלים אף לא תמיד מודעים למצב זה. תמיד נחמד לקבל מתנות אך כששווי המתנות הינו ללא פרופורציות ליכולת הכלכלית וליחסי המטפל- מטופל יש לשים לכך לב ולהפסיק זאת.

שינויים התנהגותיים מתרחשים גם אצל החשוד בפגיעה. יש לשים לב כיצד המטפל מדבר עם המשפחה, האם בכבוד או בטון מזלזל. מדבר עם ועל המטופל בהתנשאות, כמו אל ילד, חסר סבלנות כלפיו.

מצב של התגוננות כאשר המטפל נשאל על מצב המטופל, ניסיון להסתיר פגיעות פיזיות ובידוד המטופל משאר בני המשפחה יכולים להצביע על התעללות וניסיונות הסתרת ההתעללות.
 

מה לעשות?????

 
במקרה והבחנת ביותר מאחד מהסימנים ויש חשד להתעללות יש לדבר עם המטופל. לשאול אותו שאלות ולנסות להקשיב. חסר ישע שעובר התעללות יפחד להתלונן על זה בנוכחות המטופל ויש לשאול את השאלות כאשר המטפל לא נמצא בסביבה. כמו כן אין לקבל את תשובות המטפל כמובנות מאליהן. אם עולה חשד כלשהו והמטופל אינו משתף פעולה ניתן לפנות למשרד להעלות את החשדות ואנשי מקצוע ישמחו לעמוד לעזרתכם.

אפשר גם לנסות למנוע את ההתעללות מלכתחילה. להפגין נוכחות בבית המטופל לעיתים קרובות ולהגיע לביקורים לעיתים ללא הודעה מוקדמת.

הקפידו להתייחס למטפל ולהקשיב לתלונותיו. לעיתים הן מוצדקות וכשהמטפל נמצא בקשר טוב עם המשפחה ורואה שיש התייחסות לתלונותיו יש סיכוי נמוך יותר להתעללות במטופל עליו יוציא את תסכולו. דאגו גם למצבו של המטופל וזכויותיו. מטפל שלא ישן בלילה בגלל המטופל או שלא יצא לחופשה במשך זמן ממושך יהיה עצבני במשך היום והטיפול שהוא מעניק יהיה לוקה בחסר.
 
בכל מקרה של התעללות יש לפנות לגורמים המתאימים!
 
הרשויות העירוניות (מחלקת הרווחה), חברת הסיעוד, משרד הבריאות במקרה של בתי אבות ומשטרה במקרים של חשד למעשים פליליים.


רוצים להכיר טוב יותר את חוק הסיעוד? לחצו כאן